מחשבות של אחרי הסיפור על הלוחמה הפסיכולוגית של האיראנים באמצעות הרשתות החברתיות.
באמת שאני לא אוהב להיות נביא הזעם, אז אם אתם מכירים אותו- תפנו אותי אליו שאוכל להזדכות מולו על המדים ולהפסיק לחפור לכם.
עד אז: לדעתי בארץ אנחנו ממש לא מאופסים, ואנחנו לא מזהים מגמות טכנולוגיות-חברתיות קריטיות שעתידות לעצב את עולם המחר. אנחנו טובים בסייבר של לתקוף ולהגן על מחשבים. אבל המשחק הוא לא רק שם, אלא יותר ויותר על סייבר תודעתי. איך בונים חסינות קוגניטיבית של אזרחים?
השיח הציבורי\אקדמי פשוט לא שם. מהפכת הקשב זה חשוב מאוד, אבל הסיפור הרבה יותר גדול ומורכב מזה. גם לא חוק הפייסבוק של גדעון סער ולא חוק הבוטים. גם לא התבטאויות כאלה, שמסיטות את תשומת הלב מהמשבר התודעתי, כאילו מדובר בעוד בעיה בטחונית כמו של פעם מול האיראנים, שאפשר למנף לכאסח פוליטי:
בכל העולם כבר יש מכוני מחקר עתירי מוחות ותקציבים שבוחנים את הממשקים בין פסיכולוגיה, חברה, ממשל וטכנולוגיה.
Harvard Center for Research on Computation and Society (CRCS)
Cognitive Security and Education Forum
Kavli Centers for Ethics, Science, and the Public
חוקרים את הפסיכולוגיה של קיטוב, חסינות קוגניטיבית, חוקרים איך צריכים להראות הפלטפורמות הדיגיטליות של העתיד (כדי שלא יהיה כ"כ קל להפעיל שם צבאות של בוטים). חושבים על חזון של איך שומרים ומעצימים אנושיות בעידן עתיר AI וטכנולוגיה.
בכל המקומות האלה אני רואה מעט מאוד חוקרים ישראלים שפועלים בארץ (דווקא יש לא מעט חוקרים ישראלים שמתעסקים בזה בחו"ל...).
בארץ, מנגד, מכריזים על תוכנית לאומית לקידום תחום ה-AI, הכוללת 4 רכיבים:
מחשב על, קידום NLP בעברית וערבית, קידום הון אנושי באקדמיה (למנוע את בריחת המוחות), וקידום סביבה רגולטורית שתומכת ביישומי AI. \n חשוב, אבל זה נראה כמו AI שמנותק מכל הקשרי חברה-ממשל-תודעה. מה החזון למחקר והשימוש בAI הזה? רק להאזין לאויבים שלנו?
באין חזון יפרע יפרץ עם (על ידי לוחמי תודעה או סתם מלחמת אחים)...
- Loading comments...